תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף כז עמוד א
רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו (=אומרים שניהם): בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על אדם, עכשיו – שלחנו של אדם מכפר עליו.
בדף האחרון של המסכת יש מעין סכום מינימלי של כל המהלך האדיר שעשתה הגמרא במסכת חגיגה.
ממושג הראיה וההיראות הארציים, דרך העלייה לפרדס והשהייה בעולמות עליונים ועד הנחיתה הרכה בבית. על יד השולחן. במעשי נדיבות מהשולחן האישי.
ויש הבחנה בין "בזמן שבית המקדש קיים", ובין "עכשיו". אמירה אמוראית נוקבת – עכשיו , שולחנו של אדם מכפר עליו.
