חיפוש

חיפוש

אגדות וכותרות ברכות פרק ראשון

מִיוֹם שֶׁשָׂרַף אֵת הֵיכָלוֹ ה` הוּא הוֹמְלֶס הַשׁוֹאֵג כַּאֲרִי וְאוֹמֵר: אוֹי לִי שֶׁשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי — מִיוֹם שֶׁגָלְתָה מִמִקְדָשָׁה שְׁכִינָה הִיא הוֹמְלֶסִית מְנָהֶמֶת כְּיוֹנָה וְאוֹמֶרֶת: אוֹי לִי שֶהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי — דוד הקרבי לומד גמרא בחזית, ומותיר לחכמי ישראל להתמודד עם מצוקות העורף — ידי דוד החסיד מלוכלכות בדם הלכות נדה – הוא מקדיש את חייו לטהר אשת איש לבעלה — רבי יוחנן ששכל את עשרת בניו מתנגד בתוקף לדעה שיסורי שְׁכוֹל הם יסורי אהבה — אין על מה לבכות בחיים הללו מלבד על יופיו של רבי יוחנן שיבלה בעפר — מִנַּיִן שהקב`ה מַנִּיחַ תְּפִלִּין של ראש בפדחתו, ותְּפִילִין של יד בזרועו השמאלית? — הגבול הרגיש שבין חלול שבת ואהבת תורה (המתח בין התורה המצוה והתורה הנלמדת) — מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל? (יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמַי אֶת כַּעֲסַי) — רק רגע – זעמו היומי הקטלני של הקבה וקנאתו הפתולוגית באֵלָה "שֶׁמֶשׁ" — מעשה בתרנגול מעורר ששכח לעורר את חמתו של רבי יהושע בן לוי ברגע הקטלני — הקדוש ברוך הוא מכור לתלמוד תורה ואין לו בעולמו אלא דלת אמות של שמעתא — רבי מאיר, ברוריה והבריונים (ספור סתמאי מובהק על ההוא צורבא מרבנן וההוא אלמא) — חזקיה אינו משלים עם גזירת מותו ועם הגזירה שעתיד לצאת ממנו בן רשע — ספור בלהות על הילדים מנשה ורבשקה הרוכבים על כתפי אבא חזקיה בדרך ל"חיידר"

למאמר המלא

אגדות וכותרות ברכות פרק שני

שלוש תפילות אישיות בגוף ראשון יחיד (עוד שלושה טקסטים חריגים בנוף התלמוד) — התפילה האישית שהיה רבי יוחנן האיובי מתפלל בכל פעם שסיים ללמוד את ספר איוב — חמש מרגליות (עוד חמשה טקסטים חריגים בנוף התלמוד)

למאמר המלא

אגדות וכותרות ברכות פרק שלישי

זאת התורה על רגל אחת (צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן קְרוּיִים חַיִּים ורְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים) — החסיד, אשתו המקניטה, ושתי הרוחות בבית הקברות — הרבה אבא יש כאן (מפגש סוריאליסטי בין שמואל ואביו המת המתגלה כאדם מעשי ואוהב) — אמוראים (סתמאים) סוקרים את ספורי הנדוי המכוננים מהמשנה (עקביא, חוני ועוד) — רב גידל רגיל להתייצב מול הנשים הטובלות ולטעון שאינן מהוות לגביו אובייקט מיני — רבי יוחנן רגיל להתייצב מול הנשים הטובלות ולטעון שאין להן אובייקט מיני אחר מלבדו — מעשה בתלמיד אחד שהניח תפיליו בָּחוֹרִין הסמוכין לרשות הרבים ובאה זונה אחת ונטלתן

למאמר המלא

אגדות וכותרות ברכות פרק רביעי

(א) מעשה בתלמיד משת"פ ונשיא עריץ שטמנו פח לרבי יהושע כדי להשפילו, (ב) הרבנים מוחים כנגד אלימותו המשפילה של הנשיא, מדיחים אותו, ומחפשים לו מחליף,הנשיא מודח ו(ד) הנשיא המודח שוקע בדכאון מסוכן ואֵלֵי החלומות מסדרים לו חלום משכך כעסים, (ה) יום המחטפים הגדול – שיעור חובה לכל מהפכנֵי העתיד שיתפסו שלטון ליום אחד בלבד,(ו) אוי לו לדור שנשיאו מתנשא ואטום כרבן גמליאל, (ז) הרבנים המורדים בונים בריקדות ומתבצרים מפני פלוגות הטרור של בריוני הנשיא, (ז) הרבנים המורדים בונים בריקדות ומתבצרים מפני פלוגות הטרור של בריוני הנשיא, (ח) היום שאחרי המהפכה: העריץ שב לדכא מחלוקות, וההלכה שבה להיות אחידה , יְהִי רָצוֹן שֶׁתִרְאוּ אֵת האל כְּשֵם שֶתִרְאוּ אֵת הָאָדָם הַעוֹבֵר עֲבֵרָה וְאוֹמֵר "שֶׁלֹּא יִרְאַנִי אָדָם", שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חבריי.

למאמר המלא

אגדות וכותרות ברכות פרק חמישי

גִילוּ בִּרְעָדָה מפני רבי יוחנן שאמר "אָסוּר לָאָדָם שֶׁיְּמַלֵּא שְׂחוֹק פִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה" — כמה הלכות גברוותניות אפשר ללמוד מפסוק אחד על חנה — וכמה אגדות גברוותניות מביכות אפשר ללמוד מפסוק אחר על חנה — ספור המחאה הגדול בתלמוד: חנה מונעת מעֵלִי להוציא להורג את הילד שמואל — מיהו ערוַד? (אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו חנינא בן דוסא) — חנינא בן דוסא מחיה ילדים מתים

למאמר המלא

אגדות וכותרות ברכות פרק ששי

בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מְלַאכְתָּן נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים — בר קפרא כועס על שני תלמידיו ושניהם אינם מוציאים שנתם ומתים — סעודת הקריעה על נהר דנק (נַח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב וּבִרְכַת מְזוֹנָא לָא גַּמְרִינָן) — ארבעה מסוממים נכנסו לפרדס גנוסר (רבי יוחנן, רבה בר בר חנה, רבי אבהו וריש לקיש)

למאמר המלא

אגדות וכותרות ברכות פרק שביעי

אביי גדול מרבין וגם יצר הכבוד שלו גדול ממנו (עוד גרוטסקה על האגו המגוחך שלנו) — שמעון בן שטח מוזמן לסעודת מלכים מפחידה על שולחנו של רוצח הרבנים המלך ינאי — ילתא מתעצבנת על דבריו המשפילים של עולא ושוברת ארבע מאות בקבוקי יין

למאמר המלא

אגדות וכותרות ברכות פרק תשיעי

המצורע את והמצורע הב הולכים בסוף השיירה ומביאים את הבשורה — הַבָּא עַל אִמּוֹ בַּחֲלוֹם יְצַפֶּה לְבִינָה, עַל אֲחוֹתוֹ יְצַפֶּה לְחָכְמָה (החלום הארוטי ופשרו התלמודי) — רב ששת העוור רואה שש שש, ושורף בעיניו את עיניו של הַהוּא מִינָא בַּר בֵּי רַב — בשעה שסרקו את בשרו של רבי עקיבא במסרקות ברזל זמן קריאת שמע היה — למה התחבא רב כהנא מתחת למיטת רבו בשעה שהתעלס עם אשתו? — ה` מתעצבן על דוד, מחסל 70,000 ביום, ונרגע רק עם מות הרב הגאון והצדיק אבישי בן צרויה — עֵת לַעֲשׂוֹת לָאָדָם הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ — יְהֵא בְּנִדּוּי, יְנַגֵּן בְּכִנּוֹר, וְיִכְפּוֹר בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (עִבּוּד בבלי בעברית יפה של ירושלמי בארמית) — אהל מועד הריבוני נמצא הרחק מחוץ למחנה הרבני וכל מבקשת אלהים תעלה ותבוא אליו

למאמר המלא

האותות והאתונות /שמואל א י/מיכאל פדידה

לאותות ששמואל הציג לשאול, יש שתי מטרות המשלימות זו את זו. הראשונה היא חיזוק בטחונו של שאול, שמשיחתו החשאית למלך על ידי שמואל, תתממש ותיהפך לריאלית. השניה היא יצירת שינוי זהות של שאול מבחור רגיל לאדם אחר, שיכול למלא תפקיד נכבד של מלך ראשון לישראל ולייסד משטר של מלוכה . שמואל מיידע מראש את שאול על שלוש התרחשויות שיהיה עד להן ומעורב בהן במהלך מסע בן יום אחד בין שלושה ישובים. מדובר באותות ,דהיינו בהתרחשויות מקריות שקשה לנבא אותן מראש ועצם התרחשותן בהתאם לניבוי מעידה על התוקף של ניבוי אחר על ידי שמואל: משיחתו הפומבית של שאול שתתרחש תוך זמן קצר….

למאמר המלא

אגדת האחים ומקום המקדש – מאת מיכאל פדידה

מאמר זה יעסוק באגדה מפורסמת בת 200 שנה לפחות , שסופרה על ידי ערבים ויהודים . הגירסה העברית הכתובה הכי ותיקה של האגדה היא זו שהופיעה בספר של הרב ישראל קושטא (1819-1897) , ספר מקראה לבני הנעורים- הראשון מסוגו . הספר נדפס בדפוס בליבורנו ב-1851 ונשא את השם " ספר מקוה ישראל" . ( המילה "ישראל " בשם הספר , מופיעה גם בספרים אחרים של קושטא ורומזת לשמו הפרטי ).

למאמר המלא

ויגש אליו יהודה הרמאי

בנקודה זו מתבהרת ליוסף בבת אחת כל התמונה – אבא לא שותף לשקר אודות קבורתי והעמידה על קברי. אבא לא ראה בכלל את גופתי כי הוא משוכנע שנטרפתי ולא נותרה ממני גופה ולא נותרו לי עינים לסתום אותם בעפר. יהודה "המתוודה" וכל יתר האחים הרמאים גרמו לאבא להאמין שנטרפתי, ובמשך כל השנים הללו הם גרמו לו להתאבל עליי.

למאמר המלא

כִּנִים אֲנָחְנוּ

המלה "כנים" מופיעה חמש פעמים בפרק היומי שלנו. כיצד יש לנקדה? – "כִּנִים" או "כֵּנִים"? – המנקדים בחרו לנקד "כֵּנִים" והציבו אותנו בפני שתי העובדות הבאות: א. בכל 929 פרקי התנ"ך מופיעה המלה "כֵּנִים" חמש פעמים בלבד, וכולן בפרק שלנו. ב. היחידים בכל 929 פרקי התנ"ך שזכו לתואר "כֵּנִים" הם הנוכלים הגדולים אומני ה"במרמה" – עשרת בני יעקב. מי אמר שאין סאטירה בתנ"ך?…

למאמר המלא

מעשה בעשרה אחים נוכלים שחזרו בתשובה והפכו לעשרה אחים כֵּנִים

ילדים וילדות יקרים: הידעתם כי בכל 929 פרקי התנ"ך מופיעה המלה "כֵּנִים" חמש פעמים בלבד, וכולן בפרק מ"ב בבראשית שהוא הפרק היומי שלנו? הידעתן כי מכל גבורי התנ"ך עשרת בני יעקב הם היחידים שזכו לתואר "כֵּנִים"? הידעתם כי עד שזכו לתואר הבלעדי "כנים" נחשבו בני יעקב לנוכלים דגולים שתורת ה"במרמה" היא אומנותם? מה אנחנו יכולים ללמוד מפרטים אלו על סיכוייהם של העבריינים הגדולים ביותר לחזור בתשובה שלמה וכֵּנה?

למאמר המלא