ספור מוזר ביותר על ארבעה חכמים שאכלו פירות מיסתוריים ומכושפים – הם פירות גינוסר….
את הספור מספר רבה בר בר חנה – גוזמאי ידוע. ועל הסיפור כתב ארי אלון .
אני מביאה כאן את התרגום והעיבוד שלו לסיפור.
אמר רבה בר בר חנה: כאשר היינו הולכים אחרי רבי יוחנן לאכול פירות גינוסר, אם היינו מאה – היה כל אחד ואחד מאתנו קוטף ומביא לרבי יוחנן עשרה פרינוסרים, ואם היינו רק עשרה היה כל אחד ואחד מאתנו מביא לרבי יוחנן מאה פרינוסרים. (בכל פעם היינו מביאים לו אלף פרינוסרים) כל מאה פרינוסרים היו ממלאים סל ענק בן שלושה סאים (כארבעים ליטר) ורבי יוחנן היה אוכל (ואוכל ואוכל, ולאחר שסיים את כל אלף הפרינוסרים) והיה נשבע שלא טעם אפילו כזית מזון (זיונא)
רבי אבהו היה אוכל (ואוכל ואוכל) עד שהזבוב היה מחליק ממצחו (רש`י: מתוך צהלת פנים בשרו מחליק)
רבי אמי ורבי אסי היו אוכלים עד שנשרו שערותיהם
ריש לקיש היה אוכל עד שהיה מורד, ואז היה רבי יוחנן מתקשר לבית הנשיא, והיה רבי יהודה נשיאה שולח בלשים רבים אחרי ריש לקיש, והם היו סוחבים אותו ומביאים אותו לביתו. (ברכות מד א)
