תלמוד בבלי מסכת יבמות דף כח עמוד ב
תניא: ר"ש פוטר בשתיהן מן החליצה ומן הייבום, שנאמר: ואשה אל אחותה לא תקח לצרור, בשעה שנעשו צרות זו לזו – לא יהא לך ליקוחין אפי` באחת מהן.
הגמרא מביאה סיבה מדוע שתי אחיות לא חולצות ולא מתייבמות – בגלל הפסוק בספר ויקרא, שמשמעו לפחות לפי הפרשנים, :
יח) ואִשׁה בחיי אחותה לא תִקח לצער לה לבזות ערותה עליה כל ימי חייה: (כתר יהונתן). (ויקרא יח)
ורש"י מפרש : לצרר – לשון צרה, לעשות זאת צרה לזאת. ואפילו בחייה – שאם גרש את האחת לא יישא את השניה כל זמן שהגרושה בחיים.
ועולה השאלה על יעקב רחל ולאה? המיתוס /התורה מספר/ת שזה אפשרי ועוד איך, והקונפליקט הוא עם התורה עצמה ולא עם ספרות חזל.
הבריתא בשם רבי שמעון מסבירה בפשטות שנעשו צרות זו לזו.
עדיין עולה השאלה הנוספת – המצב של רבוי נשים מעורר את עניין הצרות בין כה וכה. כנראה מערכת יחסים שבין אחיות – קשה יותר, מעורבות בה קנאות עתיקות. ואולי לומדים מרחל ולאה את המגבלה של "ואשה אל אחותה לא תקח לצרור".
התמונה – מתוך הסרט `שבע כלות לשבעה אחים`. שתי יפהפיות חייכניות מחוות בתנועת ריקוד על הטקסט של רבי שמעון "והא". זה כל העניין. "והא".
