תלמוד בבלי מסכת יומא דף לב עמוד א
אמר רב חסדא: גמירי, (=למדנו) חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום, …אמר רבי יהודה: מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום – תלמוד לומר ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד… ורחץ בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה, הא למדת: שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה
***************************************
כמה טבילות טובל הכהן ביום הזה, הצלחת היום תלויה לכאורה במצב הטהרה של הכהן הגדול – בכל פעם שמתבצע שינוי או מעבר מפעילות אחת לפעילות שנייה יש לטבול. כי המעבר מסוכן – לפחות כאן מדובר בטומאה.
ואני חושבת על מעברים בחיים. ועל הטקסים המלווים אותם. ועל החרדה – אם המעבר והטקס המלווה אותו לא יתחוללו כראוי, הכל יתמוטט. נגיעה באובססיה. האובססיה כנראה קשורה בחרדה מלא להיות מוגן, מלהיות חשוף בעת המעבר.
כל הפרקים במסכת, מלבד הפרק האחרון, עוסקים בטקסים האלה באובססיביות.
הזהב בעבודה מרמז שזאת לא סתם טבילה – אלא טבילה קדושה… שמש הזהב מרצדת על הטובלים. אולי הם נהנים. כהנים נהנים. ומעליהם מרצדים מסכי הזמן – זמן לשינוי.
