משמשא לטולא ומטולא לשמשא – כתובות קיב ב

סוף מסכת כתובות….

זנחתי אותה בגלל פרוייקט 929, עוד אשוב אליך, הדרן עליך.

והסיום  שיר הלל לארץ ישראל. מדוע?

הכתובה היא מסמך , שטר התחייבות משפטי שבו מתחייב האיש לאישה לדאוג לה, להיות איתה, לפרנס אותה, נכון, לא נאמר שהוא מתחייב לאהוב אותה…

עורכי התלמוד בחרו לסיים את מסכת כתובות בספור אהבה בינם לבין ארץ ישראל, נחשקת ולא תמיד ממומשת.  אחד הסמלים והמטפורות החזקים לקשר בין ה` לעמו – הוא הקשר בין איש לאשתו חלק חשוב מהמערכת הזאת הוא הקשר לארץ ישראל. 

כאן בסיום מסכת כתובות בוחרים לדבר על הקשר בין החכמים הדרים בבבל ובין האהובה הנחשקת מסוייגת ארץ ישראל.  הנושאים הקשים והסבוכים שמאפיינים את הדיונים ההלכתיים – נעלמו ואינם ורוח של אהבה ופייסנות נחה בין דפי הגמרא האחרונים של מסכת כתובות.

והחכמים רבי אמי ורבי אסי – עומדים בין שמש לצל ובין צל לשמש – כמו בכל מערכת יחסים – קצת אור וקצת צל… העיקר שיעמדו במקום שתמיד טוב בו. 

הדרן עליך מסכת כתובות 

Facebook
Twitter
LinkedIn